מוות בעריסה בעיניים סיניות 

הספרות הסינית המסורתית כלל אינה מתארת מצבים שכאלה. לא ברור לי באם זה נבע מהיעדר תופעות שכאלו או פשוט התעלמות המערכת ממצב זה. אי לכך אין תיעוד על הפתופיסיולוגיה של התופעה ודרכי הטיפול בה. ובכל זאת אנו רוצים לנסות ולהבין בחשיבה הסינית, כיצד הדבר קורה. הנשימה היא באחריות הריאות. חלק ממודעות הגוף שבאחריות הריאות נמצא גם היבט האחריות על הנשימה. הריאות זה מתכת לפי חמשת היסודות של הרפואה הסינית. מי מייצר את המתכת? האדמה שהמכילה את הטחול והקיבה. באם האדמה תהיה מדולדלת אזי יהיה פחות מתכת. מידת הדלדול של האדמה תלוי עד כמה המים מרווים אותה. המים הם הכליות. מכאן אנו מכירים בקשר עקיף של הכליות עם הריאות. אך כמובן שיש גם קשר ישיר בין שני האיברים הכולל בין היתר גם תפקוד על תהליכים בגוף ועל החיצון של הגוף כמו שיער הראש. ומי משפיע שלילית על הריאות? למשל האש. האש ברפואה הסינית זה הלב.הלב אחראי על מכלול הבעיות הרגשיות כי הוא המאכסן של הנפש והנשמה. ועד כמה מפתיע לדעת כי בכל גיל מרגע הלידה ואפילו עוד ברחם, אנו נמצאים בפיקוח של קיסר כל המסלולים שהוא הלב. האש מתיכה את המתכת ומשנה לגמרי את מצבה המוכר הקודם. הלב לא לבדו בעניין, הכבד גם הוא נוטל חלק לא מבוטל. הכבד זה העץ בגישה הסינית והעץ הוא האימא של האש. ככל שהעץ נשרף יותר טוב הוא מביא לאש יותר חזקה. והעץ כאמור תלוי במים. המים נמצאים תמיד בשיווי משקל עם האש, באם יש יותר מדי מים יהיה פחות אש. יותר מדי אש תאדה מים ויהיה מחסור במים וחולשה של הכליות. הלב אחראי על מצב ההכרה של האדם. מרכז הנשימה נמצא באדם באזור גזע המוח. מסלול המרה עובר דרכו. מסלול זה הוא בן הזוג של הכבד ושייך לעץ. מכאן ננסה להבין את המצב המסובך הזה עד כמה שניתן. יתכן מצב בו האש מסיבה ראשונית או משנית, תתיך את המתכת ואז הריאות למעשה אינן מתפקדות ומצב הנשימה מדרדר. מרבית המקרים הללו עושים בעיות בנשימה, כמו אסטמה ורק המיעוט הזעיר ביותר יכול להגיע לדום נשימה בגין זה. כאשר הרוח שזה חלק מאחריות העץ חודרת לגוף, או שנוצרת רוח פנימית, אזי הדבר יכול לעבור דרך מסלול המרה, להשפיע על מרכז הנשימה הממוקם בגזע המוח ואז יתכן דום נשימה. עד כמה הניתוח הזה נכון לא ברור ואין על כך סימוכין. מה שברור כשמש בצהריים ברפואה הסינית, כאשר התפקוד של האיברים תקין ואין בעיה מבחינת חמשת היסודות, אין חשש מפני מחלות מיוחדות ילדים אלו בריאים ובאם הם משום מה בכל זאת חלו, המחלה קצרה וקלה ואין צורך בטיפול תרופתי מיוחד. בתקופה העתיקה לא היו חיסונים, לא היו תרופות לבד מאלו של הצמחים. האנשים היו רגועים ביותר והנינוחות הייתה עמוד האש ההולך לפניהם. המזון אותו אכלו היה טבעי ולא מתועש ובלא חומרים משמרים, צבעי מאכל או מלחים וחומרים שאינם מוכרים לגוף. המים היו מי מעיינות או באר ולא הוסיפו מאומה פנימה למעט צמחים לתה. בדרך זו נמנעו בעיות רבות של ההעמסה על הכבד, הכליות, מערכת החיסון שהן הריאות ועוד. הנפש לא העמידה במבחן חוזר את הבוגרים כמו גם לא את הילדים והעוללים. יש להניח כי מכאן הספרות הסינית לא תיארה מצבים שכאלה ולא מפני שהיא הסתירה זאת.

כיצד אנו כבני המערב יכולים לנסות ולהתמודד עם המפגע הנסתר והנורא? אני מאמין באיזון הגוף. כאשר נאפשר לגוף לחיות בלא עומס על מערכות ואיברים שונים, התינוק או הילד הקטן לא יעמדו בפני משברים נפשיים קשים, הילדים יגדלו בצורה הרבה יותר בריאה והסכנה לתופעה כמו זו של מוות בעריסה תהיה נדירה ביותר. אנו כהורים משפיעים על ילדינו במידה ניכרת למדי. עלינו לטפל בבעיות הנפשיות שלנו. לא להניח למתח, לאי-השקט ולבעיות רגשיות לא פתירות להתקיים בתוכנו. האמאות חייבות לדעת כי מזונות מסוימים שאינם טובים לתינוק היונק, אסורים עליה באכילה כי היא מעבירה את התדרים הבעייתיים אל התינוק דרך החלב. כל הרגשות גם הם משחררים חומרים ביוכימיים אשר משפיעים על התינוק היונק. מכאן אנו למדים, שהמניעה היא התרופה הבדוקה ביותר לאחת מהתופעות הנסתרות והמאיימות ביותר על כל הורה. שומה עלינו לטפל בעצמנו הרבה טרם נחשוב על הטיפול באחרים. וכאשר אני חושב על מיקום המכשיר החשמלי המונח מתחת למזרון התינוק ומפיץ שדות אלקטרומגנטים לסביבה, הפוגעים בתינוק ומחלישים אותו. אני תמהה באם לא ניתן היה למצוא מכשיר דומה המונח רחוק מהתינוק אשר יבצע את אותן הפעולות והתינוק לא יהיה חשוף לשדות אלקטרומגנטים. את הפיתוח הזה אני מותיר בידי אנשי המקצוע האלקטרונאים, אשר הרעיון אולי יתפוס אחד מהם ויתכן ויחסוך נזק להרבה תינוקות ברחבי העולם.